ביטול ההסכם עם ממשלת גרמניה לפיצויים ליהודי מרוקו בימי המלחמה 

לכבוד 

מר חן יוריסטה

מנהל המשרד הישראלי של ועידת התביעות

תל אביב     15/09/11

הנדון: ביטול ההסכם עם ממשלת גרמניה לפיצויים ליהודי מרוקו בימי המלחמה.

שלום רב,

אנו פונים אליך בעקבות הרצאתך בכנס בנושא זה שהתקיים בבית ציוני אמריקה ב13- בספטמבר 2011.

לפי הבהרותיך לא קיים שום הסכם מיוחד עם ממשלת גרמניה בנושא "שואת יהודי מרוקו" אלא שהמשרד הישראלי ביקש לכלול את מרוקו בהסכמים הקיימים בנושא יהודי אירופה. כמו כן ציינת שהקריטריון היחידי שהוא רלוונטי לגבי מרוקו לשם קבלת פיצוי הוא הוכחה על "הגבלת תנועה" ליהודים שנולדו במרוקו עד ל- 31/8/1943.

חשוב לציין שקריטריון זה מנוגד לעובדות ולאמת ההיסטורית בתולדות יהודי מרוקו בימי המלחמה. נציין את עיקרם:

א - השימוש במושג "שואת יהודי מרוקו" הוא לא מדוייק ומטעה. מכל בחינה לא היתה כל שואה בקהילת יהודי מרוקו. ההיפך הוא הנכון מרוקו שימשה כמדינת מקלט ליהודים רבים שברחו מאירופה. כמה מאות מהם הוכנסו אמנם על-ידי הצרפתים למחנות עבודה - אך מכאן ועד השמדה שיטתית המרחק גדול. ומכל מקום איש מיהודי מרוקו לא הוכנס למחנות כלשהם. השימוש במושג זה עושה זילות במושג שואה דבר שעלול לעודד עמדות של מכחישי השואה.

ב - היו אכן פגיעות ביהודי מרוקו בימי המלחמה אך נושא הגבלת התנועה לא היה החשוב שבהם, אלא השולי ביותר. אין זה המקום לפרט את הצווים שהפלו ופגעו ביהודים שמלך מרוקו, מוחמד בן-יוסף, נאלץ לחתום עליהם בלחץ הנציב הצרפתי שרל נוגס נציג שלטון וישי. אך ברור שיהודים לא מעטים נפגעו בפרנסתם ובמעמדם המקצעי בעיקר במקצועות ניהול ובמקצועות חופשיים כגון רופאים, רואי חשבון, עורכי דין, אמנים ועוד. הפגיעה הזאת היתה קשה וכואבת אך ממשלת גרמניה וועדת התביעות התעלמו ממנה כליל.

ג - ממשלת גרמניה הסכימה לדרישת ועדת התביעות לכלול בין הזכאים לפיצוי,  בגובה זעום, את כל היהודים שנולדו במרוקו עד ל- 31/8/1943 שהוגדרו באופן שרירותי כ"נפגעי חופש התנועה" על סמך צו (דהיר) שכמעט לא בוצע. זו פגיעה חסרת ערך לעומת הפגיעה הממשית בפרנסתם של בעלי מקצוע.

ד - החלטה זו מעוררת תמיהות. למה ממשלת גרמניה החליטה להענות לקריטריון זה ולא לקריטריונים המשקפים נכונה את המציאות? מה הסיבה שגורמים רבים, בעידוד ועדת התביעות. מעודדים  יהודים ממרוקו להגיש בקשות למרות שידוע מראש שגם על פי הקריטויון השרירותי עליו הוחלט רק מעטים יזכו אולי בפיצוי? האם זו הדרך הנכונה של גרמניה ובעלות בריתה הצרפתים לנקות את מצפונם, אחרי כל כך הרבה שנים,  תוך זלזול בעובדות?

ה - לאור האמור לעיל נראה לנו שהחלטת ועדת התביעות, אף שנעשתה בתום לב, היא החלטה שגוייה. מכיוון שלהערכתך אין שום אפשרות לקבל פיצוי קולקטיבי למטרות הומניטריות, יש לבחנה מחדש. אפשר שמתן הפיצויים, גם אם באיחור רב - רצוי, אך אין מניעה לבדוק שוב את הקריטריונים הנכונים ולחתום על הסכם המכבד את יהודי מרוקו.

בברכה,

ד"ר יגאל בן-נון (אוניברסיטת פריס 8), פרופ' מיכאל לסקר (אוניברסיטת בר-אילן), פרופ' ירון צור (אוניברסיטת ת"א)

שלושת החתומים הם הסטוריונים של תולדות מרוקו וקהילתה היהודית בעת החדשה